הפרובינציה של סיינה משתרעת על-פני 3,800 קמ"ר בלבו של חבל טוסקנה, דרומית לפירנצה ומערבית לחבל אומבריה - Umbria.

לסיינה - עיר הבירה שעל-שמה קרויה גם הפרובינציה -  שדה-תעופה קטן, אליו אפשר להגיע מהארץ בטיסת המשך ממילאנו. הנסיעה במכונית מהעיר פירנצה לכאן, נמשכת בדרך-כלל, פחות משעה. מפיזה המרחק הוא 117 ק"מ, מרומא 230 ק"מ, ואילו מוונציה המרחק הוא 320 ק"מ.

סיינה היא אחת הערים המופלאות של טוסקנה ושל איטליה כולה. היא בנויה על-פני שלוש גבעות עגלגלות, ומשקיפה אל העמקים הפוריים שלמרגלותיה. עוצמתה ותהילתה של העיר מקורן בין המאות ה-12 עד ה-16. באותם ימים סיינה הייתה רפובליקה עצמאית שתושביה החרוצים ניהלו עסקי מסחר משגשגים בכל רחבי אירופה ולטשו עיניים קנאיות אל שכניהם מפירנצה. השגשוג הביא בניה ויצירה וגם רצון להרחיב אופקים, אז הוקמו מרבית המבנים שהיום משמשים כמוקדי תיירות, וכן אוניברסיטה מקומית ואקדמיה ללימוד אמנות. בעוד בני מדיצ'י השכילו לפתח את פירנצה היריבה ולהפיח בה את רוח הרנסנס, שקעה סיינה תחת נטל התככים והמריבות של מנהיגיה, וכיום היא עיר קטנה יחסית, אשר חיה על זכרונותיה.

הכיכר דמויית הצדף, או המניפה - תלוי במסתכל - אכן נהדרת ומלאת הוד, כפי שמספרים עליה. פיאצה דל-קמפו - La Piazza del Campo היא המרכז ההיסטורי שסביבו סיינה מתקיימת. מגדל הפעמונים - Torre del Mangia, שצבעו האדום-עכור כצבע אדמתה של ארץ הקיאנטי, אשר לצפונה של סיינה, מתנשא מעל המבנים האחרים, רובם ככולם עתיקי-יומין, ורוח ימי-הביניים משתקפת מהם. ברומו של המגדל גזוזטרה וממנה, מיותר לציין, תצפית המצדיקה טיפוס במעלה מאות המדריגות. בצמוד למגדל נמצא גם בית-העירייה - Palazzo Pubblico הבנוי בסגנון גותי ובו המוזיאון לאמנות של העיר - Museo Civico. במרכז הכיכר מרוצפת האבן, "מזרקת השמחה" החיננית - Fonte Gaia.

פעמיים בשנה, ביולי ובאוגוסט, משמשת פיאצה דל-קמפו זירה לתחרות סוסים מסורתית - Il Palio המושכת אליה קהל רב. התחרות בבסיסה, היא בין השכונות השונות של העיר, כאשר כל אחת משכונות אלו מיוצגת על-ידי פרשים שונים ומזדהה בצבע האופייני לה, ועל-כן הדגלים הצבעוניים המתנוססים בכיכר. גם פסטיבל הג'ז השנתי, מתנהל בעיר, בחודשי הקיץ.

האתר הנוסף בסיינה, שלמענו היה כדאי לעשות את כל הדרך לכאן, שוכן מספר מאות מטרים מערבה מהפיאצה הנהדרת. זוהי קתדרלת הדואמו שבנייתה החלה במאה ה-11 ונמשכה למעלה מ-300 שנה. חזית הקתדרלה מכוסה שיש לבן ושחור, ומעליה מתבלטים הכיפה הגדולה ולצדה המגדל בעל הצריח המשולש. האכסדרה הפנימית ומדורי התפילה, כמו גם אולם הספריה של משפחת פיקולומיני, הם יצירות מופת ארכיטקטוניות.

סיינה העתיקה ובנייני האבן עם גגות הרעפים האדומים, מזמנת למסיירים ברחובותיה, מראות המעלים בדמיון תקופות היסטוריות רחוקות. העיר עתירה בכנסיות, חלקן מושכות את הלב דווקא בזכות מימדיהן הצנועים, חלקן חבויות בקצה סמטא או במעלה גרם מדרגות. כך או כך, אין סיבה לערוך לפה גיחת-יום קצרה בלבד, כפי שעושים תיירים רבים, המוותרים בכך על שוטטות-ערב רומנטית בחוצות סיינה.

מעט צפונית לעיר סיינה, בדרך אל סן-ג'ימיניאנו, כדאי לחנות לזמן קצר בעיירה המבוצרת של Monteriggioni.

סן-ג'ימניאנו - San Gimignano, בצפון הפרובינציה של סיינה ידועה בכינוי "עיר המגדלים היפים" - Citta delle belle torri. היא בנויה על גבעה מעל עמק אלזה - Val d’Elsa וגם היא ידעה פריחה בימי-הביניים. מיקומה האסטרטגי על צומת דרכים חשוב בין סיינה לפיזה ולפירנצה, היה לה לעתים לרועץ, כאשר כוחות גדולים ממנה ניסו להשתלט עליה. תושביה של סן-ג'ימיניאנו כמו תושבי ערים אחרות באירופה, נפגעו אנושות בימי "המגפה השחורה" שקטלה בהם ללא רחם.

המגדלים - 14 במספר - אשר שרדו את תלאות הזמן, ניבטים מקו הרקיע של הישוב למרחק רב ומעניקים למקום, ביחד עם עשרות הארמונות והמבנים העתיקים שנגלים למבקר כאשר הוא נכנס לכאן, את אותו קסם ייחודי שהפך את סן-ג'ימיניאנו לאחד היעדים הפופולאריים בטוסקנה. סיפורם של המגדלים, הוא ספור של אגו מנופח, תחרות בין משפחות האצילים הפיאודלים. במהלך השנים הוקמו מעל 70 מגדלים כאלו, מהם כאמור ניתן ליהנות כיום מאותם 14 שנותרו זקופים בעמדתם. אין אפשרות להיכנס עם מכונית למתחם שבתוך החומות. מן הכניסה הראשית, פורטה סן-ג'יאובני, עולים עם הדרך במעלה הגבעה עד אזור הכיכר המרכזית. ניתן עם זאת, לחנות בחניונים שנמצאים מערבית לחומה, לטפס בשביל הצר ולעלות במדרגות אל שער צדדי שדרכו נכנסים לסן ג'ימיניאנו, באופן מצודד ומהנה יותר.

סביב כיכר הדואומו המרכזית, נמצאים שבעה מהמגדלים ובמערבה כנסיית הדואומו - Chiesa Collegiata מן המאה ה-12. מטיילים שמגיעים לכאן לאחר שביקרו בסיינה יגלו קווי דמיון בין יצירות האמנות המצויות בשתי הערים. אין זה מקרה: מרבית האמנים שציוריהם מקשטים את מוזיאון הכנסייה המקומית, רכשו את השכלתם בבית-הספר לאמנות של סיינה. מחוברת לכיכר הדואמו פיאצה יפהפיה נוספת - Piazza della Cisterna שמסמלת את מרכז העיר ובעברה שימשה ככיכר השוק.

בית העירייה הסמוך שהיה ידוע בעברו כארמון-העם - Il Palazzo del Popolo הוא אחד המבנים המרשימים שנותרו מתקופת ימי-הביניים, והוא גם מאכסן מוזיאון ציורים - Museo Civico מעניין. אתר ייחודי נוסף הוא מנזר סנט אוגוסטינו שמבנהו הכפרי משהו, בסגנון הרנסנס הטוסקני, שומר על אווירה אותנטית. בנוסף, קיימים בסן-ג'ימיניאנו מספר כנסיות ומוזיאונים שאפשר לבקר גם בהם, בהתאם לזמן המוקדש לישוב.

מחוץ לחומות, כאשר יוצאים משער פונטי מגיעים לעמדות הכובסים - Fonti pubbliche שבעבר בצעו את מלאכתם תחת הקשתות הגותיות היפות, במזרקה הציבורית. כמו-כן ניתן לערוך תצפית על העיר מן המבצר הגבוה - Rocca di Montestaffoli.

סן-ג'ימניאנו מתגאה ביין לבן משובח הקרוי ורנקיה - Vernaccia ובמסעדותיה מגישים גם תבשילים רבים, מתובלים בזעפרן, התבלין עמו העיר מזוהה עוד מימי-הביניים. ב-12 למארס נערך כאן פסטיבל לכבוד הקדוש המקומי - Santa Fina.

העיר הקטנה Volterra הייתה זוכה ליתר תשומת-לב אלמלא הייתה שכנה קרובה לסן-ג'ימניאנו, המאפילה עליה. וולטרה, אף היא, ישוב מוקף חומות מימי-הביניים, ממוקמת על גבעה רמה. פיאצה פריורי והמוזיאון האטרוסקי, הם שני מוקדי המשיכה העיקריים של המקום.

ארץ הכרמים של קיאנטי - Chianti מתפרשת בצפון הפרובינציה של סיינה, ולדרומה של פירנצה. גבעות מכוסות גפנים וחוות מבודדות פזורות בין עיירות וכפרים ציוריים, הפכו אזור זה לאטרקטיבי במיוחד עבור תיירים המבקשים לעצמם חופשה פסטורלית, ולאחרונה גם עבור זוגות צעירים המעדיפים לערוך חתונה אזרחית על רקע תפאורה בלתי נשכחת. עשירי טוסקנה גילו את קסמו של המקום זה מכבר ורבים מהם רכשו כאן אחוזות ובתי קיץ. אפשר כמובן לחלוף על-פני קיאנטי בנסיעה בת שעות אחדות, תוך כדי חניה במספר יקבים, אבל כדי לספוג את האווירה כדאי ללון כאן - ולו ללילה אחד. הנסיעה על כביש מספר 429, בין הישובים Poggibonsi ו-Montevarachi היא מן הנסיעות היפות שאפשר לבצע בחבל טוסקנה. יינות קיאנטי ובעיקר הגראפה - Grappa המפורסמת יוגשו לסועדים בכל אחת מן המסעדות של האזור. בחלק של קיאנטי השייך למחוז סיינה, בולט הישוב החלומי ראדה-אין-קיאנטי - Radda in Chianti, הנמצא גם הוא על כביש 429. טיילת צרה משקיפה על העמק המרהיב. בתוך הישוב ראדה יש כמובן מבחר גדול מדי של חנויות לתיירים, עם המזכרות הבלתי נמנעות, אך רוח טוסקנית נעימה, עדיין שורה על המקום.

העיר פיאנזה, כ-50 ק"מ דרום-מזרחית לסיינה, במרכז עמק אורקיה - Val d'Orcia היא ההפתעה הנעימה של חלק זה של טוסקנה. אמנם פיאנזה כלולה ברשימה המחייבת של אונסקו, כנכס מורשת לתרבות העולם,  והרשויות המקומיות הכריזו עליה ועל ארבעה ישובים נוספים שבסביבותיה כעל "פארק האמנות", אבל מידע זה לא הגיע בינתיים אל אזניהם של מרבית התיירים מישראל. הוועדה של אונסקו ציינה את פיאנזה, בזכות תפיסת העיצוב הארכיטקטוני של העיר העתיקה, ובזכות הערך התרבותי של המקום, המייצג את רוח התחייה האנושית. ובאמת פיאנזה היא תמצית בניית הרנסנס. כיכר פיוס השני, על-שם האפיפיור, יליד המקום, מהווה את מרכז העיר, ובה בין היתר, כנסיית הדואומו הבלתי נמנעת, וגם ארמון פיקולומיני - Palazzo Piccolomini בו התגורר האפיפיור.

לקבלת הצעת-מחיר עבור טיסות ושירותי-תיירות אחרים, לכל היעדים באיטליה, אנא מלאו ושלחו הטופס המצורף כאן למטה. אנו מבטיחים כי מישהו מקצועי מטעמנו, יצור קשר טלפוני בהקדם.

נא להקליק על המלבן כאן למטה, ולמלא את כל הפרטים.

דף הבית

03-5299617