03-5299617
אינספור
אתרים מופלאים בעולם: פסגות הרים, יערות עד, ערוצי נחלים, שמורות טבע, קתדרלות,
מקדשים, ערים עתיקות וערים מודרניות. התייר הישראלי מתאפיין ככל הנראה
בנטייה-מולדת, לדרג את האתרים האלו באופן סוחף ומוחלט על-פי הניסיון האישי שלו
ולהכריז על מקומות שונים כ"הכי בעולם"... האם באמת הפיורדים של נורבגיה
עוצרי-נשימה יותר מאלו של ניו-זילנד ? האם הגרנד-קניון של אמריקה הוא הערוץ המופלא
בעולם ואולי זה בכלל ערוץ "דילוג הנמר", בחבל יונאן, אשר בדרום סין ?
האם הטאג' מהאל בהודו הוא המבנה הכי יפה בעולם ? האם מפלי-האיגואסו הם המרשימים
שבמפלי תבל, או שמא דווקא מפלי
ויקטוריה זכאים לתואר ? או מפלי הניאגרה ?
ועדה
מיוחדת של אונסקו עושה מעט סדר בעניינים. הועדה מקבלת דיווח מפורט ממשלחות
מקצועיות הסוקרות יעדים בולטים בכל הארצות. המגמה היא לבודד את אותם אתרי טבע
ואתרי תרבות העונים על ההגדרה של "נכס מורשת עולמי". הוועדה מתכנסת אחת
לשנה ומחליטה להעניק חותמת של "הכי, הכי" לאותם מקומות ואתרים הנראים לה
ראויים לכך. הרשימה המעודכנת כוללת למעלה משבע-מאות נקודות הפזורות על-פני היבשות,
בהן אטרקציות מוכרות לכל, כמו הפירמידות במצרים, החומה הסינית, האקרופוליס באתונה,
העיר האבודה מאצ'ו-פיצ'ו, טולדו של ספרד ומצדה שלנו. אגב, גם תל-אביב נכללת ברשימה
כ"עיר הלבנה" וגם התלים
שנותרו מן ההתיישבויות הקדומות במגידו ובאזור באר-שבע.
כאן
החלטנו לערוך רשימה בלתי מחייבת של אתרי מופת פחות מוכרים. מקומות שיציתו את
דמיונם של אלו שמחפשים רעיונות לטיולים. בחרנו אתרים שונים, רק בארצות בהן יש לנו
אפשרות לבקר ( את הטיולים לפרספוליס ולמסגד של איספהן, רצוי בינתיים, לדחות למועד
אחר) ולא כללנו ברשימה יותר מאשר אתר אחד, בכל ארץ.
הרשימה
שלנו מחולקת לפי יבשות ומסודרת בסדר אלפביתי של הארצות.
הנה
אם כך, רשימה חלקית של אתרים מופלאים בעולם:
איטליה: המרכז ההיסטורי
של העיר פיאנזה (Pienza),
בחבל טוסקנה.
הוועדה בחרה באתר זה בזכות תפיסת העיצוב הארכיטקטוני של פיאנזה העתיקה ובזכות הערך
התרבותי של המקום המייצג את רוח התחייה האנושית.
אלבניה: שרידי העיר
העתיקה בוטרינט (Butrint)
במחוז סרנדרה. ישוב קדום זה ידע עבר מפואר תחת השלטון הרומאי ובעקר בימי ביזנטיון.
אנגליה: ארמון בלנהיים (Blenheim Palace) ליד העיר אוקספורד.
זהו מעון נסיכים מושלם, מאופיין בסגנון אקלקטי. הארמון מוקף גנים ירוקים רחבי
ידיים.
בולגריה: מנזר רילה (Rila), 120
ק"מ מעיר הבירה סופיה.
המנזר הנפלא מוקף מבנים בעלי גגות רעפים והוא שוכן בלב אזור פסטורלי. הוא מסמל את
המודעות והנחישות הסלבית לזהות עצמאית גם תחת שלטונן של תרבויות אחרות.
בלארוס: ארמון מיר (Mir) אשר באזור גורדנו,
במחוז קורליצ'י, הוא דוגמא נדירה של ארכיטקטורה מרכז אירופאית. הארמון משקף בעיצוב
שלו השפעות גותיות מעורבות בהרמוניה עם סגנונות הבארוק והרנסנס.
דנמרק: הקתדרלה של העיר
הויקינגית רוסקילדה (Roskilde)
מערבה לקופנהגן,
באי סילנד. הקתדרלה מן המאה ה-12 בנויה מלבנים
אדומות ומהווה ציון דרך בבניית מבני-תפילה בסקנדינביה כולה.
הונגריה: העיירה העתיקה הולוקו (Hollókő)
שוכנת כמאה ק"מ מבודפשט.
העיירה היא דוגמא נפלאה של ישוב אשר שמר על צביון מסורתי במאות השנים האחרונות,
כמעט ללא שינוי.
יוון: המרכז ההיסטורי עם מנזר יוחנן השליח ומערת "אחרית
הימים" באי הקטן פטמוס (Patmos)
מרחק שייט קצר מחופי טורקיה. מלבד יופיו הרב של האי הוא מהווה גם אתר בעל חשיבות
גדולה בהיסטוריה של הנצרות.
נורבגיה: עיירת הכורים
הקטנה רורוס (Røros), במזרח
נורבגיה, סמוך לגבול השוודי. בעיר עשרות בתי עץ ציוריים עם חצרות יפהפיות. מכרות
הנחושת של האזור היו
פעילים כבר במאה ה-17.
ספרד: העיר העתיקה של
סנטייגו דה קומפוסטלה (Santiago
de Compostela) בצפון מערב ספרד. זהו מוקד עלייה לרגל המסמל את
המאבק ההיסטורי של הנצרות בספרד מול האיסלאם. הוועדה הכריזה על המקום כאחד המרכזים
האורבניים היפים בעולם.
פורטוגל: המנזר
הדומיניקני של בטלהה (Batalha)
כמאה ק"מ צפונית לעיר הבירה ליסבון. המנזר בנוי בסגנון גותי ייחודי עם נגיעה
אמנותית מקורית במיוחד.
פינלנד: עיר הנמל
הנורדית ראומה (Rauma)
השוכנת לחופיו של מפרץ בוטניה.
בתי העץ העתיקים, הרחובות הנעימים והנמל הצפוני הפכו את המקום - שיש בו כיום גם תעשייה מודרנית - לנכס תיירותי בעל חשיבות רבה.
צ'כיה: הגנים והארמון
של קרומריץ (Kromeriz)
בדרום חבל מורביה. הגנים מעוצבים באופן מושלם והארמון הוא דוגמא מצויינת לבניה
בארוקית מן המאות ה-17 וה-18.
צרפת: הקתדרלה של
אמיאן (Amiens),
בלב חבל
פיקרדי. זוהי אחת הקתדרלות הגותיות הגדולות והיפות באירופה. הוועדה מציינת את
התכנון המרשים של המבנה עם החזית המפוסלת באמנותיות.
קרואטיה: הישוב העתיק
טרוגיר (Trogir) בדרום קרואטיה,
בסמוך לעיר ספליט. הכנסיות
הרומנסקיות הנהדרות ומבני הציבור מהתקופה הוונציאנית הופכים את טרוגיר ליעד
תיירותי מוצלח במיוחד.
שוודיה: האתר הויקינגי
ויסביי (Visby) בחוף המערבי של האי
גוטלנד בשוודיה.
עיר מבוצרת מתקופת ימי-הביניים. הוועדה מציינת את ויסביי כאחת הערים היחידות של
צפון אירופה שהשתמרו בהן מבנים עתיקים באופן מושלם כל-כך.
אזרבג'אן: העיר שבתוך
החומות: באקו וארמון השהה
שיווראן (Shirvanshah). המקום מייצג מכלול נדיר של ארכיטקטורה אורבנית
המושפעת מתרבויות שונות. בולטות כאן השפעות פרסיות, ערביות וטורקיות.
ארמניה: המנזרים של הגפט (Haghpat) וסנהין (Sanahin), באזור טומניאן. שני
המנזרים הביזנטיים נמצאים בכפרים ארמניים אלו השוכנים באזור הררי על מדרונות
מיוערים. הם מייצגים את פריחתה של התרבות הארמנית במאות התשיעית והעשירית.
הודו: יצירות האמנות
הדתיות המפוסלות על סלעים בעיירת הדייגים מהבליפורם
(Mahabalipuram)
דרומית למדרס, במדינת טאמיל-נאדו. סיפורי המיתולוגיה ההודית מופיעים כאן ביד אומן
הן על קיר סלע במרכז העיירה והן על המרכבות המפורסמות.
וייטנאם: מפרץ האלונג (Halong) שלוש שעות נסיעה צפונה
לעיר הבירה האנוי.
יופיו המרהיב של המפרץ הזרוע במאות איים קטנים ועמודי אבן הגיר המזדקרים מתוכו,
הופכים אותו לאחד מאתרי הנוף היפים של דרום מזרח אסיה.
טורקיה: הפארק הלאומי של
גרמה
(Göreme) בחבל קפדוקיה. זהו עמק המכיל
סלעים מסותתים שנוצרו מתוך תהליך הבליה הטבעי. בתוך הסלעים נבנו כנסיות ביזנטיות
ומנזרים וכן בתי-מגורים המאוכלסים עד היום.
יפן: מקדשי ניקו (Nikko) באי הונשו, צפונה לטוקיו. המקדשים
משקפים תכנון גאוני והרמוני בשילוב המבנים בתוך היער הטבעי. בניקו מפוסלים גם
שלושת הקופים המפורסמים: זה שלא רואה, זה שלא שומע, זה שלא מדבר.
לאוס: העיירה לואנג-פראבנג
(Luang-Prabang)
על גדות נהר המקונג, לא רחוק מהגבול התאילנדי. זו הייתה הבירה ההיסטורית של ממלכת
לן-צ'אנג אשר השתמרה באופן מעורר השתאות.
סין: העיר העתיקה ליג'יאנג (Lijiang) בחבל יונאן, בדרום
סין. העיר היפה ממוקמת בלב ארץ ההרים, בתוך נוף דראמטי, בדרך בין דאלי לבין
ז'ונגדיאן. תושבי המקום, בני שבט הנאשי הם מן השרידים האחרונים לקהילה מטריארכלית.
סרי-לאנקה: יערות הגשם של סינהרג'ה (Sinharaja), בדרום מערב סרי-לאנקה.
יערות בראשית טרופיים עשירים במיוחד בצמחיה עבותה, בזנים רבים של ציפורים, במיגוון
גדול של פרפרים ושפע של חיות נוספות.
פיליפינים: טרסות האורז של באנוואה (Banaue Rice Terraces), באי לוזון, שבע שעות
נסיעה צפונה למאנילה. המפעל החקלאי בן אלפיים שנה מתפרש על שטח אדיר באזור בו חי
שבט האיפוגאו ויוצר את אחת מתבניות הנוף המדהימות בעולם כולו.
קמבודיה: מקדשי
אנגקור (Angkor Wat)
ליד העיר סיאם
ריפ. קומפלקס המקדשים מתקופת החמהר, במעבה הג'ונגלים הקמבודים, הם אוסף של
יצירות מופת שאפילו הוועדה של אונסקו התקשתה למצוא עבורם סופרלטיבים...
תאילנד: הבירה העתיקה של
ממלכת סיאם סוקותאי
(Sukothai) צפונה לבנגקוק ודרומה
לצ'יאנגמאי.
שרידי המקדשים ומבני הציבור שוכנים בלב השדות הפסטורליים ומהווים תזכורת לעבר
המפואר של הממלכה.
בנין: הארמונות
המלכותיים של שליטי אבומיי (Abomey),
במחוז זו. הארמונות הם תזכורת ייחודית להיסטוריה ולתרבות הנכחדת של שבטי פון.
הרפובליקה של קונגו: הפארק
הלאומי וירונגה
(Virunga), במחוז קיוו ובזאיר
עילית. בתוך הסוונות הפראיות המתפרשות על שטחים אדירים, חיות גורילות ההרים ובתוך
הנהרות נמצאים ההיפופוטמים האדירים.
חוף-השנהב: השמורה של טאי (Taï National Park), בדרום מערב חוף-השנהב,
במחוזות גיוגלו וססנדרה. מעל הכל השמורה זכתה להתרשמותה של הוועדה בזכות אחד-עשר
זני הקופים הנדירים, החיים בה.
טנזניה: שמורת סרנגטי (Serengeti) בשיפולי הר הקילמנג'רו
על הגבול עם קניה. נדידת הענק של צבאים, זברות וחיות נוספות בחיפוש אחר מים היא
אחד מאירועי עולם החי המלהיבים שניתן לראות על כדור-הארץ.
מאלי: העיר המסתורית טימבוקטו
(Timbuktu) בלב ארץ המדבר של מאלי.
העיר שימשה בעבר כמרכז ללימודי קוראן והיוותה מוקד אינטלקטואלי ודתי.
מלוואי: השמורה של אגם מלוואי Lake Malawi) ), בחלק הדרומי של
המדינה. פסגות הרים משמשות רקע הולם לאגם שבמימיו הצלולים חיים מאות סוגים של
דגים. הוועדה של אונסקו משווה את חשיבותו האקדמית של האגם לזו של איי גלפגוס.
קניה: העיר לאמו (Lamu) השוכנת על אי, בסמוך
לחוף המזרחי של אפריקה, צפונה למומבסה. אי זה שהתעבורה מתבצעת בו באמצעות חמורים
בלבד, משמר את התרבות הסוואהילית עם השפעות ערביות.
אקוואדור: הפארק הלאומי
סנגאי (Sangay) במחוז
מורונה סנטייגו. עם יופי טבעי מרהיב, עם שני הרים וולקניים ועם צורות נוף מגוונות:
מיערות עבותים ועד קרחונים, הפארק זכה להיכלל ברשימה המכובדת של אונסקו בלי שהיו
ספקות בנושא.
ארגנטינה: המנזרים
הישועיים, במספר כפרים בסמוך לגבול עם ברזיל. שרידי המבנים של
המיסיונרים (Jesuit
Estancias ) הנוצריים
באזור הטרופי בו חיים אנשי הגוארני, בנויים בסגנון הבארוק הספרדי ומייצגים פיסות
היסטוריה חשובות.
בוליביה: המרכז הרוחני
והפוליטי של טיוואנקו
(Tiwanaku), לא הרחק מהעיר לה-פז.
הפסלים והמבנים שנותרו כאן הם עדות חיה לתרבות האנדית המופלאה שהתקיימה באזור בטרם
הגיעו הכובשים הספרדים.
ברזיל: העיר העתיקה אורו-פרטו (Ouro Preto), במחוז מינאס-גראיס (Minas Gerais). העיר הייתה בשיא
גדולתה בתקופת הבהלה לזהב לפני למעלה ממאתיים שנה. מתור זהב זה נותרו מבנים מפוארים,
כנסיות וגשרים.
פרו: המרכז ההיסטורי של העיר ארקיפה (Arequipa) בדרום פרו, לחופי
האוקיינוס. הארכיטקטורה הקולוניאלית בשילוב מוטיבים מקומיים באה כאן לידי ביטוי
באופן המרשים ביותר.
ארה"ב: שמורת הטבע של
סמוקי מאונטנס (Great Smoky Mountains)
במדינות טנסי
וצפון קרוליינה. הפארק הנרחב עשיר בצמחיה ובעולם החי. האזור מכוסה תכופות בערפל
כחלחל המשווה לשרשרת הרים קדומה זו מראה מיסטי.
בליז: סוללת השוניות (Ambergris Caye) של חופי
בליז. במרחק מה מהחוף לאורך של כמאה וחמישים ק"מ נמצאים ריכוזי אלמוגים, לגונות ויערות מנגרובים בעולם תת מימי
קסום.
גואטמלה: שרידי האתר של
קיריגואה (Quiriguá), במישורים הדרומיים של
גואטמלה. השרידים כוללים מונומנטים יוצאי-דופן מן המאה השמינית וכן סדרה של מצבות
אבן מרשימות המהוות מקור בלתי נדלה להתחקות אחר מקורות תרבות המאיה.
הונדורס: אתר המאיה של קופן (Copan), במערב הונדורס, ליד
הגבול הגואטמלי. העיר קופן ננטשה במאה העשירית ושרידיה הם עדות מרשימה לתולדות
תרבות המאיה. המבצר והכיכרות העתיקות הם גולת הכותרת של המקום.
מכסיקו: העיר אושמל (Uxmal)
במחוז יוקטן, דרום מזרחה למרידה. אתר מאיה נוסף המגלם את הארכיטקטורה של תרבות זו
במיטבה. הוועדה מציינת את המבנים המיוחדים של אושמל כשיא של התפתחות הרוח האנושית
באותם ימים.
קובה: עמק ויניילס (Viñales) בפרובינציית פינר דל
ריו. העמק מוקף הרים והנוף הדראמטי שלו שזור במדרונות מסולעים ובשדות טבק. שיטות
עיבוד מסורתיות הנהוגות כאן עדיין וכפרים אותנטיים מוסיפים לאזור חן רב.
קנדה: העיר העתיקה
לוננבורג (Town of Lunenburg)
במחוז נובה סקוטיה. זהו הישוב הקולוניאלי המתוכנן, שנשמר בצורה הטובה ביותר בצפון
אמריקה. תושבי המקום הקפידו שלא לאבד את הזהות המיוחדת של לוננבורג במשך מאות
שנים.
אוסטרליה: האי פרייזר (Fraser
Island) סמוך לחוף המזרחי של היבשת. אורכו של האי 122 ק"מ והוא אי
החול הגדול בעולם. השילוב של דיונות חול, יערות גשם טרופיים, אגמים כחולים ועולם
חי עשיר, הופכים את פרייזר לאתר מרהיב.
לוטוס-הזהב