ריו-דה-ז'ניירו היא עיר ייחודית. עיר של מוזיקה ושל כדורגל, של חופי-ים מרהיבים ושל קצב מלהיב. כך שרה יהודית רביץ: "בוא נברח ליום או יומיים, בוא ניקח מטוס לברזיל, בוא לריו, נשכח הכל בינתיים, בוא נשמח עם כל הברזילאים..."

ריו - עם למעלה מעשרה מיליון תושבים (הידועים בכינוי החיבה: "קאריוקה") - שוכנת לחופי האוקיינוס האטלנטי בחצי הדרומי של כדור-הארץ ולפיכך עונות השנה שלה הפוכות מאלו שלנו, עם קיץ חם מאוד בין החודשים נובמבר ועד מארס. העיר חצויה לשניים על-ידי הפארק הלאומי טיז'וקה - Tijuca. החלק הדרומי, עשיר, ואילו בחלק הצפוני נמצאות שכונות העוני (הפוולאס) הידועות לשמצה. פאוולה רוקינהה - Rocinha, היא שכונת העוני הגדולה ביותר בדרום אמריקה.

השעה כעת בריו דה ז'ניירו:

זמן קצר לאחר שהעיר הוכרזה כמארחת של האולמיפיאדה ב-2016, פרצו בה מהומות אלימות, אשר גבו את חייהם של עשרות אנשים. מדובר בכנופיות של סוחרי סמים המעוררות מדי-פעם אי-שקט ברחבי העיר ומדירות שינה מיחידות המשטרה המנסות להתמודד בפשע המאורגן. ההפגנות התגברו והתעצמו לקראת אליפות העולם בכדורגל, ואף במהלכה.

אם לא די בטרדות הנובעות ממוקדי הפשע, הרי שבשנים האחרונות ספג האזור העוטף את ריו אסונות טבע כבירים, כשהבולט שבהם אירע בינואר 2011, עת מאות אזרחים איבדו את חייהם בעקבות שיטפונות אדירים ומפולות בוץ קטלניות. גם התשתית העירונית מעוררת דאגה. בתחילת שנת 2012 קרסו שני גורדי שחקים במרכז ההיסטורי של העיר.

בינואר 2016 הודיעו הרשויות בברזיל על התפרצותה של "קדחת זיקה". גורמי בריאות עולמיים הזהירו נשים בהריון מביקור במדינה, מחשש להידבקות בנגיף הפוגע באופן קשה, בעיקר בעוברים ובתינוקות. אולם בסופו של דבר האולימפיאדה הסתיימה בשלום, מבלי שאף ספורטאי או תייר חלה. ונוסף לכל אלו התגלו שחיתיות במערכות השלטוניות עד כדי הדחתה של הנשיאה דילמה רוסף.

שדה-התעופה הבינלאומי, נמצא מרחק של כ-40 דקות נסיעה ממרכז העיר. בתוך העיר, רצוי ככל הניתן לנוע באמצעות רכבת המטרו, לה שני קווים. קו מספר אחד, מוביל מהמרכז עד לחוף קופהקבנה.

מבין אתרי התיירות הרבים של ריו, בולטים במיוחד: הקורקובדו; הר הנישא לגובה 720 מטר, כאילו היה חטוטרת של העיר, ועל פסגתו מוצב פסלו הענק של ישו (30 מטר) הניבט מכל עבר. ניתן להגיע בסמוך אל הפסגה בנסיעה על כביש, אך הדרך המקובלת להגיע לכאן היא באמצעות רכבת-ההרים הקטנה וההיסטורית, שמתחנתה הסופית יש לטפס כ-220 מדריגות נוספות. גם הר לחם הסוכר (Pão de Açúcar), אחיו הנמוך של הקורקובדו, ממנו נשקף נוף דרמטי ועוצר-נשימה של חופי בוטפוגו ופלמנגו, נחשב לאתר-חובה עבור כל מי שמגיע לפה. הרכבל שמוביל אל ההר, הוא כשלעצמו אטרקציה מבוקשת. מטיילים המעוניינים בחוויה ספורטיבית מרעננת, יוכלו לטפס רגלית אל פאו-דה-אסוכר. משך טיול רגלי כזה, כשמונה שעות.

הרחוב הראשי במרכז העיר הוא אוונידה ריו-ברנקו. במספר 199, במבנה ניאו-קלאסי עם חזית מרשימה, שוכן מוזיאון האמנות. במספר 180, כדאי לסעוד באחת המסעדות המשובחות של ריו: O Navegador.

בכל פינת רחוב, מצויים קיוסקים המציעים מגוון של מיצי פירות - Suco. המיצים הטריים והקרים, הם נדבך בלתי נפרד מן החוויה המוענקת לכל תייר המגיע לברזיל. כדאי לנסות מיצים אלו באחד הסניפים של Bibi Sucos או של Hortifruiti.

פארק טיז'וקה החוצה כאמור את העיר, הוא למעשה פיסה של ג'ונגל עם צמחיה טרופית ומהווה את "הריאה הירוקה" האורבנית, הרחבה בתבל. בפארק אקליפטוסים ועצי ז'קרנדה, ובו זנים מגוונים של ציפורים ושל פרפרים, וכן מפלי מים ונקודות תצפית שמהן נשקף נוף נהדר. מדרונותיו של פארק טיז'וקה נושקים לאותם חופים מפורסמים. מבין המוזיאונים של ריו, ראוי לציון מיוחד המוזיאון לאמנות נאיבית. כדאי לשלב הביקור במוזיאון זה עם הסיור לקורקובדו. גם למוזיאון ההיסטוריה חשיבות מסויימת.

קתדרלת מטרופוליטנה - Sao Sebastio, ממוקמת בלב העיר. המבנה המודרני מצדיק סיור קצר במקום.

חוף קופהקבנה, המשתרע על-פני למעלה מארבעה קילומטר, נחשב לחוף-הים המפורסם והאטרקטיבי בברזיל, ואולי אף בעולם כולו. את רצועת החוף לבנת-החול תוחמת הטיילת האינסופית ולצדה Avenida Atlantica, החוסה לצל הדקלים והשקדיות. צמוד לחוף קופהקבנה, צפונית אליו ודרומית לחצי האי שעליו ממוקם הר הסוכר, משתרע חוף Leme: יפה כמו אחיו הגדול, אך פחות המוני ממנו. חופים נוספים הראויים לתשומת-לב מיוחדת הינם: איפנמה ולבלון, המצויים מעבר לצוק של פארק Garota De Ipanema. שני אלו האחרונים, מאכלסים נופשים מהשכונות היוקרתיות יותר. בשנים האחרונות מאבד חוף קופהקבנה מעט מתהילתו ונראה שזו עוברת אל איפנמה.

צפונית לשכונת איפנמה, מצוי אגם Rodrigo de Freitas. למעשה, מדובר בלגונה שמימיה המלוחים זורמים לכאן מן האוקינוס. סביב האגם מתנהלת פעילות ענפה של תושבי המקום. פעילות זו מתאימה במיוחד למשפחות עם ילדים. בצמוד לאגם, שוכן הגן הבוטני הנפלא - Jardim Botanico.

אתר מעט חריג, אך בעל חשיבות עצומה לפולקלור ולתרבות המקומית הוא אצטדיון המרקנה - היכל הכדורגל אדיר המימדים, השוכן בחלקה הצפוני של העיר. האצטדיון מסוגל להכיל מעל 150,000 צופים, והוא בדרך-כלל מתמלא במשחקיה של נבחרת ברזיל, או במשחקי הדרבי רבי התהילה, בין פלמנגו לבין פלומיננזה (הידועים בכינוי: FLA-FLU). אמנם בתקופה האחרונה דווקא פלמנגו בעלת העבר העשיר יותר משתרכת בתחתית הטבלה, אבל עתה משהצטרף אליה הכוכב הגדול: רונאלדיניו, שבו אוהדיה לקוות לנצחונות על היריבה השנואה. ביקור במרקנה, גם למי שאינו מנוי על אוהדי הכדורגל, יחקק בזיכרון לנצח.

ניתן לערוך סיורים לחלק מהשכונות המרוחקות באמצעות מעבורות. יעד מועדף לשייט מסוג זה הוא הפרוור היוקרתי: ניטרוי - Niteroi, הממוקם מעבר למפרץ גואנברה. בניטרוי מצוי גם מוזיאון מעניין לאמנות עכשווית. כתובת המוזיאון: Mirante da Boa Viagem. בין ריו לניטרוי מחבר אחד הגשרים המאסיביים בעולם, הנמתח לאורך של מעל 13 ק"מ.

הקרנבל הוא בלי-ספק האירוע המדובר והמרכזי ביותר הקשור לריו-דה-ז'ניירו. הקרנבל מתחיל בכל שנה ביום ו' כלשהו, במהלך חודש פברואר, או בתחילת מארס (בשנת 2017 ב-24 בפברואר). מי ששוקל להיות שותף לחוויה ובעקר למי שרוצה לחזות ב"מצעד המנצחות", כדאי לו לקחת בחשבון שכמוהו ירצו להשתתף באירוע, למעלה משלוש-מאות אלף תיירים נוספים...ולכן רצוי להזמין כרטיסים לקרנבל וכן מקומות לינה במלונות העיר, שבועות רבים מבעוד מועד.

המתעניינים בפעילות התנדבותית בקרב ארגונים ללא-מטרות-רווח, בריו, יוכלו לעיין באתר של Iko Poran

המרחק בנסיעה מריו: לסאו פאולו 432 ק"מ, לבלו הוריזונטה 437 ק"מ, לקוריטיבה 840 ק"מ, לברזיליה 1,158 ק"מ, לקמפו גרנדה 1,411 ק"מ, למפלי האיגואסו 1,456 ק"מ, לסלבדור 1,622 ק"מ, לרסיפה 2,300 ק"מ, לבואנוס איירס 2,686 ק"מ, לבלם 3,087 ק"מ.

אנחנו מתמחים בתכנון טיולים לברזיל. אתם מוזמנים להתקשר:

054-4701631

ריו דה-ז'נירו

אתרי אינטרנט נוספים הקשורים לריו דה ז'נירו :

הטמפרטורות בריו, ברגעים אלו ממש: 

©

menu