איי תאילנד

משמעותם של איי תאילנד, מסמלת עבור התייר הישראלי הרבה מעבר לחופים לבנים, עצי קוקוס ופירות אקזוטיים. האיים הנפלאים האלו הפכו זה מכבר, יעד מועדף לחופשה ישראלית מושלמת. נדמה כאילו השמות פוקט וקו-סאמוי, אומצו לשפה העברית, כמלים נרדפות לנהנתנות ולנופש.

מאות איים מפוזרים לאורך חופיה הדרומיים של תאילנד, לשפתם של מפרץ סיאם ושל ים אנדמן. מרביתם קטנים וללא תשתית מספקת כדי לארח זרים, אבל עשרות מהם משמשים מוקד משיכה לנופשים מכל העולם. נהוג לחלק את האיים לשלושה אזורים אקלימיים וגיאוגרפיים שונים. המקבץ הגדול והמרשים ביותר, מצוי בים אנדמן, בחלק הדרום מערבי של תאילנד, סביב האי פוּקֶט. המקבץ השני שוכן מן העבר השני של לשון היבשה הדרומית, במפרץ סיאם, בסמוך לעיר סוּרַאט-תָאנִי. באזור זה בולט האי סָאמוּי. ולבסוף, בחלקו הצפון מזרחי של המפרץ, בואכה קמבודיה, ממוקמים מספר איים, שהמרכזי שבהם הוא קוֹ-צַ’אנְג.

אגב, המילה קוֹ (Koh) בתאית, פירושה אי, ועל כן אין טעם לומר: “האי קו-סאמוי”, אלא אחד מהשניים: “האי סאמוי”, או סתם “קו-סאמוי”…לתאילנד חופי-ים מפורסמים נוספים, כמו: פָּטָאיָה, קְרָאבִּי והוּאָה-הִין, אבל מכיוון שאלו צמודים ליבשה, הם אינם חלק מ”איי תאילנד”.

הנוסעים לנופש בתאילנד צריכים לקחת בחשבון את הבדלי האקלים המשמעותיים, בין אזור סאמוי לאזורים האחרים. בזמן שרוחות המונסון משפיעות על ממלכת סיאם כולה, ומביאות איתן גשמים עזים בין החודשים מאי ועד אוקטובר, הרי שבסאמוי וסביבותיה, חודשים אלו מוארים בשמש טרופּית הבוהקת מתוך שמיים כחולים, נטולי עננים כמעט. מאידך, דווקא בחודשי השיא של שאר האתרים, אוקטובר עד ינואר, סובלת סאמוי ממטחי גשם וים סוער. פברואר ומארס, נוחים ומתאימים בכל האיים.

האי פוקט משתרע על-פני 543 קמ”ר, והוא הגדול שבאיי תאילנד. היה צורך במידה מופרזת של אופטימיות, בסוף דצמבר 2004, מיד לאחר אסון הצונמי, כדי להאמין שפוקט, שהייתה בעין הסערה, תשוב בחלוף פחות מעשרים שנה למשוך אליה כל-כך הרבה נופשים. גם אירועים דרמטיים נוספים, כמו מגפת הקורונה, אינם מעיבים על רצונם של המטיילים להגיע למקום. לא זו בלבד שפוקט מקיימת פעילות מלאה, היא וקו סאמוי מוגדרות היום, כשני אתרי הנופש המבוקשים ביותר באסיה. שדה תעופה בינלאומי מחבר את פוקט בטיסות ישירות, ליעדים מרכזיים בארצות אסיה.

גבעות מיוערות תופסות חלק ניכר משטחו של האי. העיר הקטנה, הקרויה גם היא פוקט, מהווה מרכז אורבני בודד באזור. חופי החול הדרום מערביים הם עיקר העניין כאן. שלושה חופים מהוללים פרושים מדרום לצפון: ‘קָאטָה’, ‘קָארוֹן’ ו’פָּאטוֹנְג ‘, כשהאחרון הוא הבולט והמרכזי שבחופי תאילנד. בתי-מלון ברמות שונות משובצים לאורך רצועת החוף. עלותם של החדרים משתנה בהתאם לעונת השנה, ובכל מקרה המחירים כאן גבוהים בהרבה ממחירם של מלונות דומים בבּנגקוק. מבין המלונות הצנועים יחסית בחוף פּטונג, כדאי לשים-לב ל-Sea-View החביב. בסמוך אליו מצוי מלון ‘אָמָארִי פוקט‘ האיכותי והמיוחד. עוד הלאה במעלה הדירוג, גם הוא באזור פּטונג, ממוקם ‘לה מרידיאן‘ שישראלים רבים מתארחים בו. האמידים שבאמידים יוכלו לחוות שהות במלון ‘אָמַנְפּוּרִי‘, אחד מהמלונות היוקרתיים באסיה. המלון שוכן ב’חוף פַּנְסִי’, באמצע הדרך בין פּטונג לבין שדה-התעופה. כאן כבר מחשבים חופשות בנות מספר ימים, באלפי דולרים… מטיילים, המבקשים להתרחק מעט מההמולה של החופים ההומים, יוכלו להשתכן במלון  Cape Panwa, המצוי לספו של מפרץ עם שם זהה.

מלבד פעילויות מתבקשות: שיזוף, שחיה, מסז’, אננס, ערסל, מציעה פוקט גם אופציות מעניינות לטיולים. יש כאן יערות גשם ומפלים, נקודות תצפית נהדרות, ואפשרויות שייט לאיים קרובים. מבין אתרי הבילוי של פוקט, שניים מעוררים עניין רב: ‘פוקט פנטה-סי’, שהוא מעין שילוב של קרקס, מרכז בידור ופּארק שעשועים. וכן ‘סיימון קָבָּרֶט’ שבו מופע קבּרט מהוקצע, מבוצע על-ידי רקדניות חטובות, עליהן נכתבה שורת השיר של שלום חנוך: “זו לא גברת, זה אדון…”.

קוֹ פִי-פִי, מרחק 50 ק”מ שייט מפוקט, מורכב משני איים מיושבים, וגם הוא נושא את צלקות הצונמי. לכאן יגיעו בדרך-כלל מטיילים סולידיים, מחפשי המרגוע, או סתם זוגות רומנטיים. האי הגדול : פי-פי דוֹן, איבד מעט מזוהר גן-העדן שדבק בו. עדיין נסוכה פה שלווה גדולה, ותחושה של ניתוק נעים שורה על המבלים באי (והם רבים, כחול אשר על שפת-הים), אבל הפיתוח המואץ של אכסניות ובתי-מלון, בעיקר בסמיכות למפרץ Ton Sai, מעיב על “אווירת רובינזון קרוזו”. מצוקים תלולים תוחמים את שוליו של קו פי-פי דון ועליהם צמחיה פראית. בין מצוק למצוק, רצועות חול לבנבנות, מוצלות בצמרות עצי הדקל. האי הקטן יותר, הוא קו פי-פי לֵיי. כאן ב’מפרץ מאיה’ המפורסם, צולם הסרט: “החוף”, עם ליאונרדו דיקפריו.

את מקומו של קו פי-פי, כיעד אקזוטי מאוורר, תופס אט-אט הארכיפלג של קו לַנְטָה. נכון לחודש מארס 2021 האי אינו סובל ממתיחות בטחונית, כפי שקיימת באזורים אחרים בפרובינציה זו, המאוכלסת במיעוט המוסלמי. ההגעה לבָּאן סָלָאדַאן, הישוב הגדול ובו מעגן,  מתבצעת באמצעות מעבורת מקראבּי או מפוקט. גם עיר השדה Trang שבה שדה-תעופה, משמשת כשער כניסה לקו לנטה. האי הרלוונטי לנופשים  ‘קו לנטה יַאי‘ מוארך וצר, והחופים הנהדרים שלו, מצויים כולם בצדו המערבי. מקומות הלינה בקו לנטה, הם ברובם בקתות קש ו”גסט האוזים” המותאמים לתרמילאים, אבל יש כאן גם מלונות סבירים, ובהם: ‘לָאיָאנָה ריזורט’ וכן ‘טווין לוטוס’, במרכזו של ‘חוף קלונג דאו’ היפהפה. למי שכמה להתנתקות במהלך החופש, הרי שמלון La Laanta יהווה פתרון מצויין.

איי סימילאן, מעברו המערבי של פוקט, מושכים אליהם את הצוללנים. מדובר בתשעה איים הבנויים סלע גרניט, מכוסים בצמחייה טרופית, ומוקפים בשוניות אלמוגים. איי סימילאן הוכרזו כשמורת-טבע לאומית. החודשים המועדפים לצלילות צלולות, הם דצמבר עד פברואר, אם כי מביני עניין טוענים שבמארס ואפריל העולם התת-מימי עשיר ופראי יותר.

עוד באזור פוקט: קו יאו וקו ראצ’ה. בקוֹ ראצ’ה, המצויה בסך-הכל 20 ק”מ דרומית מפוקט, שוכן אחד ממלונות הנופש The Racha המופלאים של תאילנד. מי הטורקיז, החול האבקתי, שקיעות החלמון וכל הקיטש הזה, נראים בקוֹ ראצ’ה במיטבם.

קו סאמוי הוא האי שיש בו הכל מכל, והוא טוב לכולם. תרמילאים וסטודנטים ימצאו את עצמם באי, וכך גם חובבי הטבע, הגולשים, הצוללנים, וכן תיירים ממוסדים. סאמוי הוא מן האתרים שמתפתחים בקצב מסחרר, ולא ירחק היום שבו רצף המלונות לאורך הטיילת, יסתיר את אור השמש. החוף המרכזי נקרא Chaweng והוא שוכן בקרבת שדה-התעופה, בצפון מזרח האי. מבין המסעדות והמועדונים, ברצועת הבילויים השוקקת הזו, צצים שלטים בעברית. יש כאן אפילו ‘בית חב”ד‘… מעט דרומה, מצוי חוף Lamai. פחות עמוס מצ’אוונג, אך גם הוא לא מתאים כיעד להתבודד בו. עם כל הפיתוח והבינוי, עדיין עצי הדקל נטועים בצפיפות על אדמת האי, והקוקוס הוא סמלה של קו-סאמוי. במרכז האי מספר מפלים יפים, ובדרומו הפחות תיירותי, ניתן לטייל בנחת. מלון Sala Samui הסמוך לטונגסאי בּיי, בחלקו הצפון-מזרחי של האי, זוכה במשאלים רבים בתואר: “המלון הרומנטי ביותר בתאילנד!” 

לילות ירח מלא בקוֹ פַּנְגָאן, ידועים ברחבי היבשת. באותם לילות נערכים בחוף Had Rin Nok, מסיבות רבות משתתפים, שמושכות אליהן מטיילים צעירים ובליינים.

ֹקו טָאו משלים את תחנות הנופש של אזור דרום מפרץ סיאם. הוא מרוחק, והנגישות אליו בעייתית. מדובר באי נעים, אך לא מעבר לכך. קו טאו טוב לצוללנים ולכאלו שנשבו בקסמיו. חיבתו של המטייל לחוף זה או אחר, תלויה בחוויות האישיות ובנקודת הזמן בה שהה באי הספציפי, ולאו-דווקא ביופיו האובייקטיבי של המקום.

קו צ’אנג, במחוז טְרַאט, הוא אי רחב ידיים, שני בגודלו רק לפוקט. למעשה, מדובר בארכיפּלג בן למעלה מ-50 איים, שקו צ’אנג הוא הבולט שבהם. מרבית שטחו של האי ההררי הזה, מכוסה ביערות-גשם. הצמחייה העשירה ועולם החי המגוון, עם עשרות זנים של יונקים וציפורים, הופכים את קו-צ’אנג ליעד המאפשר שילוב בין נופש לבין טיולי טבע. אמנם חלפו הימים בהם האי היה מנותק מחשמל, וכעת גם סוללים כאן כבישים, אלא שעדיין קו צ’אנג שומר על המראה הבתולי שלו ובמרחק קצר מאתרי הנופש, שוכנים כפרים קטנים, אשר תושביהם השאננים מתפרנסים מדייג. ניתן גם לערוך טרק מרתק ביערות, לרכוב על פילים ולצוד פרפרים. לבו של האי שורץ נחשים.

רחוק יותר, כדאי לשים-לב ל-Koh Kood. מתאים לאלו ששוחים נגד הזרם…

למי שזמנו קצוב, והוא מחפש לעצמו אי, במרחק נסיעה קצר יחסית מבּנגקוק, קו סָאמֶט יהווה פתרון מעולה. האי הקטן הזה, הנראה כמו ראש של פיל, עם חדק ארוך וצר, שימש בשנות ה-80 אחד מאתרי הנופש הפופולאריים בתאילנד. עם השנים דבק בו דימוי של מקום תיירותי וממוסחר מדי, והישראלים הורידו אותו מהמפה. אבל האי סאמט מפתיע ביופיו. חופיו מצטיינים בחול לבן בוהק, ועדיין ניתן ללון כאן בבּונגלוס ובבקתות עץ, ומצד שני, יש כאן לא מעט מלונות ברמה תיירותית גבוהה.