מאת: רחל בית-אריה, בת קבוצת יבנה, השוהה בסין לרגל לימודיה. 

ש'יאחה היא עיירה בת כעשרים אלף תושבים היושבת בתוך עמק צר בגובה של כשלושת אלפים מטרים מעל פני הים, בדרום  מחוז גאנסו המדברי למחצה, הנחשב  לאחד המחוזות הנידחים והעניים בסין. העיירה היא מרכז רוחני חשוב לטיבטים, בזכות מנזר לאבראנג - Labrang בן שלש מאות השנה, שממוקם בקצה המזרחי שלה. זהו אחד מששת המנזרים הגדולים של כת הגלוקפה "המצנפות הצהובות" ומשמש כמקום משכנו של ג'אמויאנג: "הבודהה החי", המייצג את שרשרת גלגולי הנשמות השלישית בחשיבותה בבודהיזם הטיבטי (ראשונים בהיררכיה הם כמובן הדאלאי-לאמה והפאנצ'ן לאמה). המנזר נפגע קשות בתקופת "מהפכת התרבות", שופץ ונפתח מחדש בשנות השמונים וכיום שוב חיים בו למעלה מאלף נזירים. המספר תופח לשלושת אלפים בזכות נזירים המגיעים לפה לתקופות לימוד קצרות, ממנזרים קטנים יותר שפזורים לעשרות בכל מזרח טיבט. מפתיע לגלות בין הנזירים, סינים רבים שנשבו בקסמי הגירסה הטיבטית לבודהיזם.

טיולים לסין

מחפשים טיסות לסין ?

מלאו הטופס, ואנו מבטיחים שמישהו מקצועי מטעמנו יצור קשר בהקדם

 

לאבראנג וש'יאחה מהווים מוקד משיכה לעולי רגל מכל רחבי טיבט ההיסטורית ובעיקר לנוודים מאדמות המרעה של מזרח טיבט, אזור המחולק כיום בין המחוזות הסיניים גאנסו, צ'ינחאי וסצ'ואן. ש'יאחה מושכת גם לא מעט תיירים מערביים שמחפשים חוויה טיבטית אותנטית ומגלים כאן גם אווירת שוק צבעונית ושובת-לב: חנויות המזכרות הקטנות, המסחר הער בעורות כבש, כובעי הפרווה, הסנדלרים ומוכרי הפופקורן ברחוב.

"הקורה" סביב לאבראנג הומה אדם משעות הבוקר המוקדמות ועד אחרי השקיעה. זהו מסלול באורך שלושה קילומטר שלכל ארכו גלגלי תפילה גדולים. נשים באות בימים, ילדים קטנים, רועי יאק קשוחים שסכין משתלשלת מחגורתם, נזירים ונזירות, וגם כמה בעלי מומים שעושים את הדרך במאמץ רב, כולם משלימים את המסלול, לא מחמיצים סיבוב של אף אחד מ- 1174 גלגלי-התפילה שלארכו.

מספר מאמינים אדוקים במיוחד, עושים את הדרך לפי מנהג הקיאנגצ'אנג: יורדים אל האדמה, נשכבים על הבטן כשהידיים מושטות קדימה, גוררים את הרגליים אל הידיים, קמים ומשתטחים שוב. כך, לכל אורך ה"קורה". הם עוטים סינר ארוך ועבה, להגן על הבגדים מאבק ועל הגוף מאבנים חדות. אל שתי כפות הידיים מחוברים דיקטים קטנים, למנוע פציעה. כשרואים אותם, אי  אפשר שלא לתהות על עצמת האמונה שבאה לידי ביטוי חיצוני עז כל כך, דבר שנדמה היה כי כבר חלף מן העולם.

בשש ושלושים בבוקר, ש'יאחה שרויה בחושך מוחלט וקור מקפיא. אבל מנזר לאבראנג מתעורר אל תפילת שחרית. צליינים אחדים סובבים את ה"קורה". שבילי המנזר שוממים ומכוסים שכבה דקה של קרח. פה ושם נראית דמות בגלימה אדומה ממהרת אל אולם ההתכנסות. האוויר מתמלא בצלילים של גונג ושל דונצ'ן - חצוצרה מסורתית בעלת צליל המזכיר תקיעת שופר. זו מוזיקת הקָארָאגנֶה ששימשה בעבר כקריאת קרב, בימים בהם כל מנזר טיבטי גדול החזיק צבא קטן של נזירים לוחמים. אותו לחן עצמו מעורר היום את הנזירים להלחם בקורי השינה ובקור ולהתכנס לתפילת הבוקר.

בכניסה לבניין המכללה לרפואה, מוטלים עשרות זוגות מגפיים מרופדים. פנים האולם אפלולי ומדיף ריח חמאת יאק. כמאה נזירים יושבים בשיכול רגליים יחפות על שורות הכריות שלרוחב האולם, ממלמלים מנטרות בקצב אחיד ומונוטוני. התפילה נקטעת מדי פעם במחיאות כפיים קצובות, ומתחדשת מיד בקצב שונה. הלאמות - מורי הדת - חבושים מצנפות צהובות מרשימות ועטופים גלימות כבדות ומרובות קפלים. הם עומדים בצדי האולם רוב זמן התפילה, פוקחים עין על התלמידים ועל רצינות כוונותיהם. נזירים אחרים סובבים את האולם, מדליקים נרות עשויים חמאת יאק. אחד מבעלי המצנפות מקיש על הרצפה במקל אדום עטור בדים מודפסים. הנזירים נעים לקצב הנקישות ומגבירים את קול המלמול. מספר צעירים חומקים ברגליים יחפות אל הקור בחוץ וחוזרים כשבידיהם קנקני נחושת ובהם תה המיועד למתפללים. הניגון נקטע בקולות גמיעה רמים, כשהמוזגים עוברים בין חבריהם. ספלי חמר נשלפים מאי-שם בתוך הגלימות והמשקה המעורר נמזג בלווית חיוך. לתנועת-יד של הלאמה, הקנקנים מסולקים הצידה והתפילה ממשיכה בכל עז.

בשמונה בבוקר ה"קורה" כבר פעילה במיוחד. עשרות צליינים עוברים אותה בצעד מהיר, תמיד בכיוון השעון. גלגלי התפילה חורקים שוב ושוב. גברת קשישה עטופה בצ'ובה - גלימה ארוכה מעור כבש - כורעת ברך לפני שער המנזר. ההרים במערב קרחים וצהובים, ומעליהם שלושת-רבעי ירח בוהק. במזרח, רחובה הראשי של ש'יאחה מתחיל  להתעורר. מעליו הרים מכוסי עצי מחט וגבוה מעליהם מציצות קרני שמש ראשונות. המתאר המטושטש של ההרים לובש צורה והאור חושף שלג שהצטבר על המדרונות...

אבל מתחת למסכה האקזוטית, מאחורי הנוף המהפנט וטקסי המנזר המרתקים, מסתתרת מציאות מורכבת, מרה וכואבת לפעמים. קאלסאן, נזיר שנמצא כאן בגלות זמנית מהמנזר שלו בסצ'ואן, חושף בפני מעט מהאמת הזו. אנחנו יושבים בחדר השכור שלו. החדר עני להדהים, מוסק בחומר הבערה הזול שבנמצא: צואת כבשים. קאלסאן מוגן מפני החורף האכזרי של גאנסו, בגלימת נזירים עשויה כותנה דקה ומתחתיה סוודר מתפורר. ליד התנור מונחים שק של שעורה טחונה וכוס של חמאת יאק. אלה משמשים להכנת הטזאמפה שהוא המזון היחיד לרבים כאן.

קאלסאן מספר לי על בני משפחתו, נוודים מצפון סצ'ואן, (איזור קאם שבמורדות המזרחיים של הרמה הטיבטית) הוא משתמש במילים מוכרות, המזכירות סיפורים של עם אחר, בתקופות אחרות. על מטמון קטן של זהב ויהלומים, על דוד שהחביא את האוצר באדמה ועל חיילים סינים שבמכות ואיומים אילצו את בני המשפחה לחשוף את המחבוא. הוא מספר על סבו ועוד קרובים ושכנים, שנהרגו בתקופת המרד הטיבטי של 1959 . על רבים שהוכו ונאסרו כאשר העזו לדבר טיבטית בנוכחות המשמרות האדומים, בתקופת מהפכת התרבות, בשנות הששים. סבתו של קאלסאן מפוחדת עד עתה ומתחבאת למראם של עוברי-אורח סיניים.

הדיכוי קיים גם היום, יותר מעשרים שנה לאחר שהטיבטים הורשו לחדש את פולחן- הדת שלהם. כמעט הכל בש'יאחה יודעים לספר על קרוב או מכר שנשלח לשנות מאסר ארוכות בעוון החזקת תמונה של הדאלאי-למה, על נזירים שהוכו ועונו ועל רבים שברחו אל מרכזי התרבות הטיבטית שבהודו.

ש'יאחה שמשתרכת על צלעות ההרים משני צדי הרחוב עדיין בנויה רובה ככולה בתי עץ ולבנים רעועות, או בתי בוץ קטנים. התושבים הם תערובת של טיבטים ובני חווי -צאצאי סוחרים מוסלמים שהתיישבו בסין- כך שמול עמודי העץ העטורים דגלי תפילה בודהיסטיים, אפשר לראות צריח ובראשו חצי הסהר המוכר. ילדים משחקים בסמטאות צרות ומטונפות, לבושים בליל משונה של צ'ובות, כיפות מוסלמיות לבנות ובגדים סיניים-מערביים, קרועים בדרך כלל... רוב התושבים מתפרנסים ממסחר. בפאתי העיירה נראים משקים חקלאיים קטנים, בדרך כלל עם יאק אחד ומספר חזירים.

מעבר להם משתרעים השְצָאטָאנְג, שטחי מרעה נרחבים שבהם עדיין חיות משפחות רבות של נוודים ושל מגדלי צאן על סוסיהם והיאקים שלהם. הנוודים הם בודהיסטים אדוקים אף יותר מאנשי העיירה ואפשר לראות כאן דגלי תפילה, אגודות זרדים וטורצ'נים (מקדשים קטנים) "על כל גבעה גבוהה ותחת כל עץ רענן".

ערב יורד על מחוז גאנסו. דמות יחידה עטופה גלימה בצבע אדום יין, מכה בגונג מעל הגג. למטה, בחצר, יושבים כמאה וחמישים נזירים בשלוש שורות ארוכות. לפני כל אחד מהם מונחת מצנפת צהובה משולשת. שוב עולה המהום מונוטוני מבין השורות הצפופות. מהשער מגיעים עוד ועוד נזירים שמצטרפים לשורות, עד שהחצר מלאה כדי חציה בדמויות אדומות כהות ההולכות ומיטשטשות ככל שאור הדמדומים דועך.

לקבלת הצעת-מחיר עבור טיסות ושירותי-תיירות אחרים, לכל היעדים במזרח-הרחוק, אנא מלאו הטופס המצורף, שלחו אלינו, ומישהו מקצועי מטעמנו, יצור קשר טלפוני בהקדם.

נא להקליק על המלבן כאן למטה, ולמלא את כל הפרטים.

 

03-5299617

 

 

שיאחה


אתרי אינטרנט נוספים הקשורים לשיאחה :

מפה של מחוז גאנסו.
מידע כללי אודות מחוז גאנסו.
מידע גיאוגרפי אודות מחוז גאנסו.
עיר המחוז לאנז'ו - Lanzhou.
עיתון מקוון: Shanghai Daily
תחזית מזג-אוויר לעיר לאנז'ו.
מידע על רכבות הנוסעות ללאנז'ו.
אלבום תמונות של לאנז'ו.
אודות העיר Tianshui שנמצאת על דרך המשי.
לוח המזלות הסיני.
סרטון וידאו קצר
 

טיסות להונג-קונג

טיסות לבנגקוק

טיסות לטוקיו

טיסות לבייג'ין

טיסות לשנחאי

טיסות לצ'נגדו

טיסות לקונמינג

טיסות לשיאן

ולשאר היעדים במזרח

 

menu